רש"ש על סוכה נ״ב ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על סוכה נ״ב ע״א רש"ש על סוכה נ״ג ע״א »

1 סוכה פתח ↗

רַב הוּנָא רָמֵי כְּתִיב: ״כִּי רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה״. וּכְתִיב: ״בְּקִרְבָּם״! בַּתְּחִלָּה הִתְעָם, וּלְבַסּוֹף בְּקִרְבָּם.

2 סוכה פתח ↗

מַאי מְשׁוּבָּחִים? אִילֵּימָא מִשּׁוּם יוּקְרָא — הָנֵי יַקִּירִי טְפֵי! אֶלָּא: הָתָם כֶּבֶשׁ, וּמְרוּבָּע, וְלָא זְקִיף. הָכָא סוּלָּמוֹת, וּזְקִיף טוּבָא.

3 שיר השירים רבה פתח ↗

רַבָּנָן פָּתְרֵי קְרָא בְּעוֹלֵי גוֹלָה, אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, אֵלּוּ עוֹלֵי גוֹלָה. קְטַנָה, שֶׁהָיוּ דַּלִּים בְּאֻכְלוּסִין. וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, אֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁהָיָה בַּיִת אַחֲרוֹן חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹן, וְאֵלּוּ הֵן: אֵשׁ שֶׁל מַעְלָה, וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אָרוֹן, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאוּרִים וְתוּמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב חגי א, ח: וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבְדָ וְאֶכָּבְדָ כְּתִיב חָסֵר ה, מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵינוּ, מַה נַּעֲשֶׂה בַּיּוֹם שֶׁנִגְזַר דִּי עֲבַר פְּרָת עֲבַר דִּי לָא עֲבַר לָא יַעֲבֹר. אִם חוֹמָה הִיא, אִלּוּ יִשְׂרָאֵל הָעֳלוּ חוֹמָה מִבָּבֶל, לֹא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּהַהִיא שַׁעְתָּא פַּעַם שֵׁנִית. רַבִּי זְעֵירָא נָפֵיק לֵיהּ לְשׁוּקָא לְמִזְבַּן מְקָמָא, אֲמַר לֵיהּ לְדֵין דַּהֲוָא תָּקֵיל תְּקִיל יָאוּת, וַאֲמַר לֵיהּ לֵית אַתְּ אָזֵיל לָן מִן הָכָא בַּבְלָיָא דִּי חָרְבוּן אֲבָהָתֵיהּ, בְּהַהִיא עָנָתָה אָמַר רַבִּי זְעִירָא לֵית אֲבָהָתַי כַּאֲבָהָתְהוֹן דְּהָדֵין, עָל לְבֵית וַעֲדָא וְשָׁמַע קָלֵיהּ דְּרַבִּי שִׁילָא יָתֵיב דָּרִישׁ, אִם חוֹמָה הִיא, אִלּוּ עָלוּ יִשְׂרָאֵל חוֹמָה מִן הַגּוֹלָה, לֹא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ פַּעַם שְׁנִיָּה, אָמַר יָפֶה לִמְּדַנִי עַם הָאָרֶץ. וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז, מַה צּוּרָה זוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִטַּשְׁטֶשֶׁת, מְקוֹמָהּ נִכָּר, כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָשׁ, לֹא בִּטְּלוּ יִשְׂרָאֵל פַּעֲמֵי רְגָלִים שֶׁלָּהֶם שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. אֲנִי חוֹמָה, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד אֲנִי לֵעָשׂוֹת לְיִשְׂרָאֵל סָנֵיגוֹר בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵי זֶה זֶה, זֶה בַּת קוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה א, ט: לוּלֵי ה' צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד. תָּנָא מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים אַחֲרוֹנִים, חַגַּי, זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, פָּסְקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ מְשַׁמְּשִׁין בְּבַת קוֹל, מַעֲשֶׂה שֶׁנִּמְנוּ חֲכָמִים בַּעֲלִיַּת בֵּית גַּדְיָא בִּירִיחוֹ, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם, יֵשׁ בֵּינֵיכֶם אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא רָאוּי לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ כְּדַי לְכָךְ, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּהִלֵּל הַזָּקֵן, כְּשֶׁמֵּת הָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו הֵא עָנָו הֵא חָסִיד תַּלְמִידוֹ שֶׁל עֶזְרָא. שׁוּב מַעֲשֶׂה שֶׁנִּמְנוּ בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וְכִי בְּכֶרֶם הָיוּ, אֶלָּא זוֹ סַנְהֶדְרִין שֶׁעֲשׂוּיָה שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת דְּגָלִים דְּגָלִים כְּמַטַּעַת שֶׁל כֶּרֶם. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם, יֵשׁ בְּנֵיכֶם אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא רָאוּי לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ כְּדַי לְכָךְ, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בִּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן, וּכְשֶׁמֵּת אָמְרוּ עָלָיו הֵא עָנָו הֵא חָסִיד תַּלְמִידוֹ שֶׁל הִלֵּל הַזָּקֵן. אַף הוּא אָמַר שְׁלשָׁה דְבָרִים בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, שִׁמְעוֹן וְיִשְׁמָעֵאל, לְחַרְבָּא וּשְׁאָר חַבְרוֹהִי לְקַטְלָא, וּשְׁאָר עַמָּא לְבִיזָא, וְעָקָן סַגִּיאָן עֲתִידִין לְמֵיתֵי בְּעַלְמָא, וּבַאֲרָמִי אֲמָרָן. וְאַף עַל יְהוּדָה בֶּן בָּבָא הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִין עָלָיו הֵא עָנָו הֵא חָסִיד תַּלְמִידוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, אֶלָּא שֶׁנִּטְרְפָה לוֹ שָׁעָה, שֶׁאֵין מַסְפִּידִין הֲרוּגֵי מַלְכוּת. מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁמַע יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל בַּת קוֹל יוֹצֵאת מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְאָמְרָה נִצְּחוּ טַלַּיָּא דַּאֲזֵיל לַאֲגָחָא קְרָבָא בְּאַנְטוֹכְיָא, וְכָתְבוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתָהּ שָׁעָה וְהָיָה כֵן, וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִצְּחוּ. מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁמַע שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק בַּת קוֹל יוֹצֵאת מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וַאֲמָרַת בְּטֵילַת עֲבִידְתָּא דִי אֲמַר סַנְאָה לְמִיחְרְבָא הֵיכָלָא וְנֶהֱרַג גְּיוֹסְלוֹקִין וּבָטְלוּ גְּזֵרוֹתָיו, וּבִלְשׁוֹן אֲרָמִי שְׁמָעָן. רַבִּי חוֹנְיָא בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן, מֶלֶךְ בַּמְּדִינָה צוֹעֲקִים לוֹ וְהוּא עוֹשֶׂה, אִם אֵין מֶלֶךְ בַּמְּדִינָה, אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ שָׁם, אֶלָּא שֶׁאֵין אִיקוֹנִין עוֹשֶׂה מַה שֶּׁהַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּתִיב דברים כח, סה: וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז, כֵּיוָן שֶׁעָלוּ רֹגֶז נִתַּן וְעָלָה עִמָּהֶם. רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר שָׁמָּה לֵב רַגָּז, כֵּיוָן שֶׁעָלוּ נִתְרַפְּאוּ. רֵישׁ לָקִישׁ כַּד הֲוָה חָמֵי לְהוֹן מְצַמְּתִין בְּשׁוּקָא הֲוָה אָמַר לְהוֹן בַּדַּרוּ גַּרְמֵיכוֹן, אָמַר לוֹ בַּעֲלִיַּתְכֶם לֹא נַעֲשֵׂיתֶם חוֹמָה וְכָאן בָּאתֶם לַעֲשׂוֹת חוֹמָה. רַבִּי יוֹחָנָן כַּד הֲוָה חָמֵי לְהוֹן הֲוָה מְקַנְתֵּר לְהוֹן, אָמַר מַה נָּבִיא מְקַנְתֵּר לְהוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר הושע ט, יז: יִמְאָסֵם אֱלֹהַי כִּי לֹא שָׁמְעוּ לוֹ, וַאֲנָא לֵית אֲנָא מְקַנְתֵּר לְהוֹן. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, אִם רָאִיתָ סַפְסָלִין מְלֵאִין בַּבְלִיִּין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, צַפֵּה לְרַגְלֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, מַה טַּעַם איכה א, יג: פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אִם רָאִיתָ סוּס פַּרְסִי קָשׁוּר בְּקִבְרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, צַפֵּה לְרַגְלָיו שֶׁל מָשִׁיחַ, מַה טַּעַם מיכה ה, ד: וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וגו', וְאֵלּוּ הֵן שִׁבְעָה רוֹעִים, דָּוִד בָּאֶמְצַע, אָדָם, שֵׁת, מְתוּשֶׁלַח מִימִינוֹ, אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב וּמשֶׁה מִשְׂמֹאלוֹ, וְיִצְחָק לְהֵיכָן הָלַךְ, הָלַךְ וְיָשַׁב עַל פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם לְהַצִּיל בָּנָיו מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, מיכה ה, ד: וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם, אֵלּוּ הֵן שְׁמוֹנָה נְסִיכִים, יִשַׁי, שָׁאוּל וּשְׁמוּאֵל, עָמוֹס, צְפַנְיָה, חִזְקִיָּה, אֵלִיָּהוּ וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

1 גמרא כתיב כי רוח זנונים התעה. כצ"ל:

2 שם התם כבש ומרובע. נ"ל דפירושו לשון שכיבה וכמו שפי' רבא בזבחים סב ב רבוע דמזבח:

3 רש"י ד"ה ז' רועים דאמרי בעלמא ויצחק כו'. מצויין לילקוט וכ"ה בשיר רבה בפסוק אם חומה היא בסופו:

« רש"ש על סוכה נ״ב ע״א רש"ש על סוכה נ״ג ע״א »